<h1>בה"ג הלכ' בבא בתרא</h1>
<h2>דף יא:</h2>
אמר עולא אמר רבי אלעזר האחין שחלקו, מה שעליהם שמין מה שעל בניהם ובנותיהם אין שמין, אמר רבא פעמים שאף מה שעליהם אין שמין, משכחת לה בגדל אחי דניחא להו דלישתמען מיליה.
<h2>דף קד:</h2>
אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה, ורבי יוחנן אמר אם היו עדים חתומין עליה משלחין, והילכתא כשמואל דאמר אין משלחין. והיכי עביד, כי הא דרבי אבא הוה מסיק ביה ברב יוסף בר חמא זוזי אמר ליה לרב ספרא בהדי דקא אתית אייתיתינהו ניהלי, כי אזל להתם אמר ליה רבה בריה מי כתב לך התקבלתי, אמר ליה לאו, אי הכי זיל וליכתוב לך התקבלתי ואיתא ושקול, אדהכי א"ל התקבלתי נמי ולא כלום הוא, דילמא אדהכי והכי ניחא נפשיה דר' אבא ונפלי זוזי קמי יתמי והתקבלתי דר' אבא ולא כלום הוא, אלא זיל ליקנינהו לך אגב ארעא וכתוב לו התקבלתי ושקול, כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי זוזי בי חוזאי ואקנינהו וכו'.
<h2>דף קו.</h2>
אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי ונשבע ואחר כך באו עדים, פטור, מאי טעמא, אמר קרא (שמות כ"ב, י') ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקיבלו בעלים שבועה אין משלמין ממון. אמר רבא מסתברא טעמיה דרב במלוה דלהוצאה ניתנה, אבל בפקדון דברשות מרה קיימא לא, א"ל האלהים אמר רב אפילו בפקדון, מאי טעמא, כי כתב קרא בפקדון כתב.
